|
שנת 2008 תהיה שנת האיחוד בין אגוד בתי האבות וארגון מרכזי
הסיעוד
בכנס המשותף הראשון, שנערך באילת, סקרו ראשי שני הארגונים את
המטרות שהציבו לעצמם לשנה הקרובה. מרים בר גיורא, מנהלת השרות
לזקן במשרד הרווחה, סיפרה על הכנות המנהלת לקראת הגשת טיוטת
חוק הסיעוד. דר' אבי ביצור, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים, עורר
תרעומת בקרב באי הכנס כש"הטיף מוסר וחילק פקודות" במקום להביא
תשובות לשאלות בוערות. דר' אהרון כהן, ראש האגף לגריאטריה
במשרד הבריאות אמר שמשרדו רואה יתרונות בהעברת הטיפול באשפוז
הסיעודי לקופות החולים, אך משרד האוצר מתנגד.
מלון דן באילת, אירח בשבוע שעבר את הכנס המשותף הראשון של
א.ב.א ואגוד מרכזי הסיעוד.
יו"ר א.ב.א., רוני עוזרי,(בתמונה) שפתח את המושב הראשון, אמר
ש"בתקופה שהאנשים שצריכים לשאת באחריות – כמו ראשי מוסדות
ופוליטיקאים - לא עושים את מלאכתם נאמנה, ארגוני בתי האבות
ומרכזי הסיעוד חייבים לקחת את המטלה עליהם".
בין הנושאים שארגון א.ב.א סימן לטיפול: המשך המאבק למען השארת
ענף הדיור המוגן חופשי לתחרות, דבר שיסייע להתפתחותו הטבעית.
טיפול בנושא מסוי בתי האבות, שלדבריו כולל "דברים בלתי
הגיוניים". קידום החלת חוק החיילים המשוחררים והזכויות המוקנות
להם, גם על עבודה בענף הסיעוד, המשך הטיפול בחוק האשפוז
הסיעודי ועוד.
יו"ר ארגון מרכזי הסיעוד, דודי ברימר,(בתמונה יחד עם רוני
עוזרי), עמד על החשיבות שבאחוד הכוחות של שני הארגונים, והצר
על כך שבינתיים לא נרשמו הצלחות במאבק נגד מכרז האשפוז הארצי.
אולם לדבריו המאבק הזה הוא רק קדימון לקרב האמיתי והוא המגמה
להעביר את האחריות על הנושא הסיעודי לקופות החולים. "זהו נושא
בוער בכל משרדי הממשלה, ולמזלנו הוא נבלם בינתיים על ידי
האוצר", אמר ברימר. "אבל זה רק עניין של זמן ולכן אני מאמין
שלקראת ההתמודדות אנו צריכים לעמוד כגוף חזק ומאוחד, שלא רק
מגיב אלא גם יוזם תהליכים..."
עוד הזכיר ברימר נושאים לטיפול כמו פעילות מאוחדת להוזלת
העלויות, ופתרון המחסור הקרדינאלי בכוח אדם. לדעתו יש לפתור את
המחסור הזה כמו בכל מדינות המערב, על ידי העסקת עובדים זרים,
והממשלה צריכה להיערך למתן יותר התרים לעובדים זרים. "נושא
פנימי לא פחות חשוב", אמר ברימר, "הוא קביעת סטנדרטים של אתיקה
בין חברי הארגון".
מרים בר גיורא, מנהלת השרות לזקן במשרד הרווחה, פרשה בפני באי
הכנס את הפעולות ואת הדילמות שבהן עסקו לאחרונה היא, אנשי
משרדה והיועצת המשפטית של המשרד. היא הדגישה את הצעדים שנעשו
עד כה בבניית טיוטא לחוק הדיור המוגן, וסיפרה על פורום השולחן
העגול לליבון בעיות יחד עם עמותות וגופים שמעניקים שירות
לקשישים – שכבר קיים כמה ישיבות. "בפורום השולחן העגול ניתן
להעלות כל נושא, חוץ מנושאים תקציביים, משום שאלה אינם נמצאים
בסמכות השירות שלנו", הדגישה.
בנושא הדיור המוגן אמרה בר גיורא כי לפי שעה נקבעה הגדרה זמנית
שמבדילה בין דיור מוגן לבית אבות: דיור מוגן הוא מקבץ של
יחידות דיור שמותאמות לזקנים ומאפשרות ניהול משק בית באופן
עצמאי, והוא מנוהל על ידי גוף שמתחייב לתת שירותים מעבר לשרותי
אחזקה בסיסיים. מכאן ואילך – אמרה בר גיורא – יהיה צורך לרדת
ליותר פרטים, כמו, למשל: מאיזה מספר מינימום של דיירים המקום
יחשב כדיור מוגן, כמה דיירים בחדר, מהם השירותים שינתנו
לדיירים מעבר למינימום הנדרש ועוד.
על פי בר גיורא ישנם היום כ-190 בתי אבות שנמצאים בפיקוח
ולצידם פועלים כ-50 בתי אבות פיראטיים שמיועדים לסגירה. "רוב
הזקנים רוצים לדעת שתהיה המשכיות בטיפול ואם יקרה להם משהו תוך
שנה שנתיים בבית הדיור המוגן – הם לא יצטרכו לעזוב למקום אחר",
הדגישה בר גיורא. "הם גם רוצים לדעת שיש גוף ממלכתי שאליו ניתן
לפנות כדי להתלונן או פשוט כדי לברר דברים. מצד שני גם היזמים
ובעלי בתי דיור מוגן רוצים לדעת מהם הדברים המינימאליים מבחינה
פיזית ומבחינה שירותית לדיירים..."
בר גיורא סיפרה עוד שלאחרונה יש "סחף" בפניות של בעלי בתי אבות
שמבקשים הכרה כדיור מוגן, משום שהם רוצים לאפשר לדיירים לקבל
את קצבת הסיעוד גם בדיור המוגן, דבר שהיום לא ניתן. על רקע זה
בתי אבות טובים, שנותנים שירות טוב - מבקשים 'לרדת' מההכרה
כבתי אבות, ולהיות דיור מוגן. בשנתיים-שלוש אחרונות, דיווחה בר
גיורא, היו פניות של כ-10 אחוז מבתי האבות שביקשו לדעת מהם
השנויים שהם צריכים לעשות כדי להכנס להגדרת דיור מוגן ובכך
לצאת מסמכות הפקוח הממשלתי.
"דילמה נוספת שעלתה בישיבות מנהלת השירות לזקן, בעקבות המגמה
לעבור מהגדרת בית אבות להגדרת דיור מוגן – היתה האם בכלל יש
צורך בחוקים נפרדים לדיור מוגן ולבתי אבות", סיפרה בר גיורא.
"כי אם אנו יוצאים מהנחה שכיום בדיור מוגן יש בערך את אותם
הדברים שיש בבית אבות – אז למה צריך להפריד. אם הולכים לעשות
חקיקה מאד ליבראלית ומאד רחבה, שתתייחס לרמות שונות של
שירותים, אולי היא באמת יכולה להיות משותפת לדיור המוגן ולבתי
האבות"?
דר' אבי ביצור, מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים, פתח את הרצאתו
בקריאה ליושבים באולם, "ללכת יחד עם המשרד הכי צעיר במדינה,
שמטפל באזרחים הכי מבוגרים במדינה, כדי להכניס תוכן אמיתי
למילים 'אל תשליכני לעת זקנה'..." עוד אמר ש"אנחנו צריכים
להבין פעם אחת ולתמיד שחברה שמכבדת את העבר שלה – יש לה גם
עתיד, וחברה שלא עושה את זה והולכת עם מסעות פרסום עם הפנים
צעירים – זאת חברה שיש לה בעייה גדולה מאד..."
כבר בדברי הפתיחה של ביצור – שהוא עצמו גמלאי של צה"ל - החלו
להישמע בקהל הערות של חוסר סבלנות ואי שביעות רצון. באי הכנס,
למודי הטפות מוסר ערכיות במקום פעולות לאישוש הענף – רצו לשמוע
בשורות חדשות ובמקום זה הם שמעו, מה שאחדים מהם הגדירו מאוחר
יותר במפורש: "הרצאה של מג"ד שמוריד פקודות על החיילים שלו".
ואכן, רוב דבריו של ביצור סבבו סביב נתונים סטטיסטיים על מספר
הזקנים במדינה, על מצבם הבריאותי-כלכלי, על הסטיגמות שדבקו
בהם, על מה שעשתה מפלגת הגמלאים למענם עד היום – ואף לא תשובה
אחת לבעיות המעיקות כאן ועכשיו על ציבור בעלי בתי האבות ומרכזי
הסיעוד. כאשר סיים ביצור את דבריו, לא היססו רבים מהיושבים
באולם לקום ולהשמיע דברים ברורים על חוסר ההתייחסות שלו
לעניינים הבוערים המציקים לאנשי הענף.
דר' אהרון כהן, ראש האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, אמר בפתיחת
הרצאתו כי ההרגשה ש"אנחנו נמצאים משני צידי המתרס, אינה נכונה.
אני מרגיש שמשרד הבריאות ואתם נמצאים באותו צד ושיתוף הפעולה
חייב להמשך, למרות חילוקי הדעות שמתגלעים בתקופות מסויימות".
ד"ר כהן ריכז את הרצאתו בשלושה נושאים: המגמה להעביר את נושא
הסיעוד לקופות החולים, הוויכוח סביב המכרז הארצי הקונטרוברסלי
בעניין ה'קודים' לאשפוז ומצב המחלקות הגריאטריות הפעילות. הוא
ציין שהוועדה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות, ושהמליצה להעביר את
האשפוז הסיעודי לקופות החולים – מנתה שורה של יתרונות וחסרונות
בצעד כזה, וקבעה שלדעתה יש יותר יתרונות. כדי לממן את הגדלת
תקציב הסיעוד, הוצע להעלות את תקרת דמי ביטוח הבריאות מ-5
ל-5.3 אחוז. הומלץ על השתתפות עצמית יותר קטנה לקשיש ולבני
משפחתו, על קביעת מחיר מינימום ועל מתן בחירה חופשית לקשיש
לגבי המוסד אליו הוא רוצה ללכת.
"העברת הנושא לקופות החולים – יהפוך את האשפוז הסיעודי לזכאות
כמו כל טיפול רפואי אחר שלו זכאי כל תושב במדינה שעונה
לקריטריונים", פרט ד"ר כהן. "הזכאות לא תהיה כבולה לתקציב או
ל'קודים'. יתרון נוסף: יהיה לקופות החולים תמריץ להשקיע יותר
בטיפול מונע ובטיפול שיקומי, כדי שהמבוטח יגיע מה שיותר אוחר
למצב סיעודי. כך גם תהיה כתובת אחת לטיפול בקשיש, בכל מצב שלו
ויעשה איגום יעיל יותר שלמשאבים פרטיים וציבוריים".
תקציב האשפוז הסיעודי בשנת 2006 היה 1,422,000,000, וד"ר כהן
מעריך שאם התקציב הממלכתי יועבר לקופות החולים ואנשים נוספים
ירצו לעבור מאשפוז פרטי לאשפוז של הקופה – יהיו דרושים עוד חצי
מיליארד שקל. כמו כן ידרשו עוד 1500 מיטות סיעודיות עבור חולים
ששכבו בבית, ועתה ירצו לקבל אשפוז סיעודי מקופת החולים שלהם.
ד"ר כהן הודיע שמשרד הבריאות כבר הכין טיוטת הצעה לחוק וכי שר
הבריאות נחוש להעביר את החוק עד סוף שנה זו.
האוצר, כידוע, מתנגד להצעה להעביר את האשפוז הסיעודי כולו
לקופות חולים ומציע לחלק את התקציב חצי למשרד הבריאות וחצי
לקופות החולים, משום שלדעת האוצר רק כך יהיה לקופות החולים
אינטרס להשקיע במניעה ובשיקום. אולם משרד הבריאות מתנגד לפתרון
של חצי-חצי, משום שכהגדרת ד"ר כהן, "זה כמו חצי הריון". בעניין
המכרז הארצי לאשפוז סיעודי הזכיר ד"ר כהן את חוסר האחידות
בדרישות ממוסד ציבורי ומוסד פרטי, "דבר שהוא לא הגיוני כי
לקשיש במוסד כזה ולקשיש במוסד האחר – ישנם אותם הצרכים".
ראש האגף לגריאטריה הזכיר גם את דו"ח מבקר המדינה שהופיע בימים
אלה בנושא מכרז הפיילוט שהיה בפתח תקווה, ושיש בו גם התייחסות
למה שיקרה במכרז הארצי שיצא לדרך. "הביקורת שם קשה מאד", ציטט
ד"ר כהן מן הזיכרון. "הדוח קובע שמשרדים יצאו לפיילוט ללא הכנה
מספקת מבחינת נתונים בארץ ובעולם, ולמרות ההתנגדות של הגופים
המקצועיים, כולל... ראש האגף לגריאטריה. יש גם ביקורת על כך
שהפיילוט יצא לדרך לפני שצוותי הבקרה ולפני שהמחקר המלווה היו
מוכנים. לסיום ממליץ המבקר למשרדים ללמוד מניסיון הפיילוט לגבי
המכרז החדש..."
|
