מרות התקדמות המחקר המדעי עדיין לא נמצאה בדיקה לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר אצל אנשים בריאים. לא קיימת בדיקת דם או בדיקת שתן כזו. קיימות מספר בדיקות גנטיות למשל בדיקה הנקראת APOE ואולם היא אינה מתאימה לשימוש קליני. קיימות בדיקות גנטיות אחרות ואולם רק במשפחות בהן המחלה מופיעה בגיל צעיר וזוהה הפגם הגנטי המדייק. בארץ מספר המשפחות הנ"ל קטן ביותר (לי ידועות רק שתיים). כמוכן אין עדיין כל בדיקה הדמיה מוחית כמו CT או MRI המאבחנות את מחלת אלצהיימר. לפיכך אינני ממליץ על פניה לאבחנה מוקדמת אצל אנשים בריאים.

 מצד שני, במידה ובן אדם בגיל המתקדם חש בירידה בזיכרון או קיימת היסטוריה משפחתית של מחלת אלצהיימר ניתן לפנות לאחת ממרפאות הזיכרון הקימות ברחבי הארץ כמו זו שהזכרת ( בהדסה המרפאה ממוקמת בביה"ח הדסה ה"צ ). במרפאות אלו ניתן לבצע סידרת בדיקות והערכות לגבי תפקוד מוחי המיועדות בעיקרן לשלול את הסימנים של המחלה ולהרגיע את הפונים. הבדיקות כוללות בדיקות דם כולל רמות ויטמין B12 , חומצה פולית, תפקודי תריס , ויטמינים נוספים, תפקודים אימונולוגיים. הדמיה מוחית ע"י CT או MRI. וסידרת בדיקות נוירופסיכולוגיות ראשוניות ומתקדמות לאיבחון בעיה בתפקודים גבוהים. במקומות מסוימים ניתן גם לבצע בדיקות ממוחשבות לאיתור בעיות בזיכרון.

במידה ונמצאה הפרעה כלשהיא בבדיקות אלו כגון חוסר בויטמינים או בהורמונים ניתן להציע טיפול תרופתי מתאים.גם במיקרה ומתגלים סימנים המחשידים לקיום מחלת אלצהיימר, ניתן היום להציע טיפול תרופתי שמשפיע בעיקר בשלבים הראשונים של המחלה.

באופן כללי על פי מחקרים שנעשו כדי להקטין את הסיכון של מחלת אלצהיימר יש להמשיך בפעילות מוחית רציפה למשל פתירת תשבצים, תרגילים או משחקי הגיון. שמירה על תזונה נכונה, הורדת רמות כולסטרול, הורדת לחץ דם , והורדת גורמי סיכון אחרים לבעיו כלי דם מוחיות המחמירות את מחלת אלצהיימר.

 לגבי המקום של נטילת ויטמינים, בעיקר ויטמין E או חומרים כמו גינקו-בילובה עדיין קימת שאלה לגבי יעילותם למניעת המחלה. בניגוד למה שחשבנו בעבר, נטילת הורמונים כמו אסטרוגן בנשים לאחר גיל הבלות אינה מורידה את השכיחות למחלת אלצהיימר אלא להיפך אפילו יכולה להגביר את הסיכון למחלה.  אנו מקוים שעם התקדמות המחקר הרפואי נוכל להגיע לאיבחון מוקדם של המחלה ולהציע טיפול תרופתי מתאים לאנשים שבסיכון.

 אבי בן 83 עבר ארוע שפגע בו נפשית לפני כ- 3 שנים. האם יש קשר בין מצב נפשי לכאבי הראש?

כאבים בהחלט מושפעים ממצב נפשי וידוע כי בגישה לכאב כרוני להערכת המצב הנפשי תפקיד חשוב. מאידך עדות לקיום מנינגיומה יכולה בהחלט להסביר כאבי ראש כרוניים ויש לשאול שנית מה האפשרויות הטיפוליות. גיל 83 אינו הוראת נגד לניתוח הרחקת מנינגיומה! השאלה מה מיקום המנינגיומה והסיכון בניתוח? במידה ואכן אין אפשרות להרחיקה יש להסתפק במשככי כאב שיביאו להקלה ממושכת.

 מה זו דמנציה?

דמנציה (שטיון, בעברית) הינו מצב של ירידה ביכולת החשיבה והתפיסה של האדם. מצב זה נגרם ע"י מספר מחלות בעיקר אלצהיימר וכן ארועים מוחיים חוזרים. כאשר אדם סובל מדמנציה משפחתו והקרוביםם לו בד"כ שמים לב לאובדן זכרון אך גם לבלבול לגבי הזמן והמקום בו הוא נמצא ולעתים דיבור "לא לעניין". במקרים אלו מומלץ לפנות לאבחון אצל רופא גריאטר או נוירולוג.

למרות התקדמות המחקר המדעי עדיין לא נמצאה בדיקה לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר אצל אנשים בריאים. לא קיימת בדיקת דם או בדיקת שתן כזו. קיימות מספר בדיקות גנטיות למשל בדיקה הנקראת APOE ואולם היא אינה מתאימה לשימוש קליני. קיימות בדיקות גנטיות אחרות ואולם רק במשפחות בהן המחלה מופיעה בגיל צעיר וזוהה הפגם הגנטי המדייק. בארץ מספר המשפחות הנ"ל קטן ביותר (לי ידועות רק שתיים). כמוכן אין עדיין כל בדיקה הדמיה מוחית כמו CT או MRI המאבחנות את מחלת אלצהיימר. לפיכך אינני ממליץ על פניה לאבחנה מוקדמת אצל אנשים בריאים.

 מצד שני, במידה ובן אדם בגיל המתקדם חש בירידה בזיכרון או קיימת היסטוריה משפחתית של מחלת אלצהיימר ניתן לפנות לאחת ממרפאות הזיכרון הקימות ברחבי הארץ כמו זו שהזכרת ( בהדסה המרפאה ממוקמת בביה"ח הדסה ה"צ ). במרפאות אלו ניתן לבצע סידרת בדיקות והערכות לגבי תפקוד מוחי המיועדות בעיקרן לשלול את הסימנים של המחלה ולהרגיע את הפונים. הבדיקות כוללות בדיקות דם כולל רמות ויטמין B12 , חומצה פולית, תפקודי תריס , ויטמינים נוספים, תפקודים אימונולוגיים. הדמיה מוחית ע"י CT או MRI. וסידרת בדיקות נוירופסיכולוגיות ראשוניות ומתקדמות לאיבחון בעיה בתפקודים גבוהים. במקומות מסוימים ניתן גם לבצע בדיקות ממוחשבות לאיתור בעיות בזיכרון.

במידה ונמצאה הפרעה כלשהיא בבדיקות אלו כגון חוסר בויטמינים או בהורמונים ניתן להציע טיפול תרופתי מתאים.גם במיקרה ומתגלים סימנים המחשידים לקיום מחלת אלצהיימר, ניתן היום להציע טיפול תרופתי שמשפיע בעיקר בשלבים הראשונים של המחלה.

באופן כללי על פי מחקרים שנעשו כדי להקטין את הסיכון של מחלת אלצהיימר יש להמשיך בפעילות מוחית רציפה למשל פתירת תשבצים, תרגילים או משחקי הגיון. שמירה על תזונה נכונה, הורדת רמות כולסטרול, הורדת לחץ דם , והורדת גורמי סיכון אחרים לבעיו כלי דם מוחיות המחמירות את מחלת אלצהיימר.

 לגבי המקום של נטילת ויטמינים, בעיקר ויטמין E או חומרים כמו גינקו-בילובה עדיין קימת שאלה לגבי יעילותם למניעת המחלה. בניגוד למה שחשבנו בעבר, נטילת הורמונים כמו אסטרוגן בנשים לאחר גיל הבלות אינה מורידה את השכיחות למחלת אלצהיימר אלא להיפך אפילו יכולה להגביר את הסיכון למחלה.  אנו מקוים שעם התקדמות המחקר הרפואי נוכל להגיע לאיבחון מוקדם של המחלה ולהציע טיפול תרופתי מתאים לאנשים שבסיכון.

 אבי בן 83 עבר ארוע שפגע בו נפשית לפני כ- 3 שנים. האם יש קשר בין מצב נפשי לכאבי הראש?

כאבים בהחלט מושפעים ממצב נפשי וידוע כי בגישה לכאב כרוני להערכת המצב הנפשי תפקיד חשוב. מאידך עדות לקיום מנינגיומה יכולה בהחלט להסביר כאבי ראש כרוניים ויש לשאול שנית מה האפשרויות הטיפוליות. גיל 83 אינו הוראת נגד לניתוח הרחקת מנינגיומה! השאלה מה מיקום המנינגיומה והסיכון בניתוח? במידה ואכן אין אפשרות להרחיקה יש להסתפק במשככי כאב שיביאו להקלה ממושכת.

 מה זו דמנציה?

דמנציה (שטיון, בעברית) הינו מצב של ירידה ביכולת החשיבה והתפיסה של האדם. מצב זה נגרם ע"י מספר מחלות בעיקר אלצהיימר וכן ארועים מוחיים חוזרים. כאשר אדם סובל מדמנציה משפחתו והקרוביםם לו בד"כ שמים לב לאובדן זכרון אך גם לבלבול לגבי הזמן והמקום בו הוא נמצא ולעתים דיבור "לא לעניין". במקרים אלו מומלץ לפנות לאבחון אצל רופא גריאטר או נוירולוג.

יש הצדקה להזהר בחולים דמנטים מפני נפילות אשר שכיחות אצלם עקב חוסר השיפוט בהליכה ואף במעבר ממיטה לכיסא וכו' כ"כ קיים לעתים אי שקט אצלם (בעיקר בלילות) המתבטא ברצון לקום ולהתהלך ללא מטרה מסויימת. במקרים אלו יש צורך בהרגעת הקשיש אך לרוב הדבר קשה במחלקות או במוסדות בהם אין די צוות לשם כך.

יש לעודד בני משפחה או קרובים של הקשיש המבולבל לשהות לצידו בעתות אלו כאמצעי היעיל ביותר להרגעתו. במידה וזה לא מתאפשר או לא מועיל נאלצים לעתים להשתמש בתרופות הרגעה, בעיקר Risperdal Olanzapin ו Halidol. תרופות אלו במתן נכון מפחיתות את אי השקט ומונעות את הצורך בקשירה שהוא אמצעי לא מומלץ ואף מחמיר בלבול ואי שקט אך לעתים אין ברירה.

אימי בת ה 75 אלמנה מזה כ- 10 שנים. הבעיה היא שהיא כל הזמן לבדה בבית,כאשר "הבילוי" אליו היא מוכנה לצאת מהבית הוא לבדיקות רפואיות בקופ"ח.חוץ מזה היא יושבת כל היום ורואה טלויזיה. היא לא מוכנה לבוא לאף אחד מהילדים שלה. מה ניתן לעשות במצב כזה?

אני ממליץ במקרים אלו לעבור הערכה גריאטרית יסודית. האפשרויות רבות ולא ניתן לקבוע מהם הגורמים ההפיכים ומה ניתן לעשות ללא בדיקה שכזו. אחת האפשרויות היא כי קיים דיכאון הניתן לטיפול. אפשרות אחרת היא כי לתרופות הניתנות למחלות השונות (לחץ דם וסוכר) יש השפעות לוואי. לכן המלצתי היא על הערכה גריאטרית יסודית.

אמא שלי בת 78 חולת לב, עצמאית מתגוררת בדיור מוגן, מזה שנה מטופלת בתרופות רבות למחלת הלב ונוספות כגון פסיכיאטריות תרופות לקיבה ולעצמות. מזה כמה חדשים ישנה ירידה רבה בתפקוד כל הזמן עייפה ורוצה לשכב ולישון כמו כן יש נסיגה בזכרון אני מאד מודאגת האם ישנה דרך להחזיר אותה לערנות ולהתענינות בחיים?

התאור שמסרת כללי מאוד אולם ייתכן וישנם גורמים הפיכים למצבה של אמך. לשם קביעה יסודית אני ממליץ על קיום הערכה גריאטרית יסודית ע"י צוות גריאטרי. מטרתה של הערכה שכזו לאבחן את מכלול ההשפעות על בריאות הקשיש הן מבחינה גופנית (מחלות, תרופות, תפקוד יום ימי) והן מבחינה קוגניטיבית (זכרון, אפשרות של התחלת דמנציה) ומבחינה נפשית (דכאון וכו').  הערכה כזו חיונית בגיל הזקנה עקב ריבוי השפעות על מצב הבריאות של גורמים שונים (בעיקר תרופות אך גם קשרים חברתיים ומצב נפשי).

לעתים קרובות לאחר הערכה שכזו מתגלות בעיות שלא היו ידועות קודם ומטופלות בהתאם, משתנים טיפולים תרופתיים שאינם מתאימים לקשיש או כפל תרופות או תרופות הנילקחות באופן שגוי. בנוסף חולים המאובחנים כדכאוניים מקבלים טיפול נכון. בסוף התהליך אנו צופים לעתים קרובות בשיפור במצב הקשיש לאחר הערכה יסודית ע"י צוות גריאטרי.

 שמתי לב לכך שאבי לא מסוגל לכתב אפילו צ'קים בלי עזרה, לא זוכר מספרי טלפון, כולל לא מספר הטלפון בבית, מתקשה בכלל למצא מספר טלפון בפנקס הפרטי של הבית ומסרב להבדק. מה אפשר לעשות במקרים כאלה? האם זו התחלה של אלצהיימר?

אין לי עצות מיוחדות כיצד לשכנע את אביך להבדק. מנסיון, חלק מילדי המטופלים משתמשים ב"שקרים לבנים" כדי לשכנע את הוריהם להגיע לבדיקה, כגון צורך בבדיקה לבעיה אחרת או בדיקה שגרתית שיזמה המרפאה או מרפאת ממוחים בביה"ח.  בכל מקרה אין כל מקום לקבוע אבחנה על סמך הנתונים שמסרת. ירידה בזכרון ושכחה הם תופעה נפוצה מאוד בגיל זקנה ואין הם מצביעים על מחלת אלצהיימר או דמנציות אחרות.

במחלות אלו הפגם הרבה יותר משמעותי וכולל אובדן התמצאות בזמן במקום ואובדן כושר חשיבה ושיפוט. אם יש חשד לתהליכים אלו וגם אם יש חשש מהתדרדרות הזכרון אני ממליץ לנסות "לשכנע" את אביך להגיע לבדיקה במרפאה נוירולוגית, גריאטריה וזכרון שבביה"ח הדסה הר הצופים המתמחה במצבים אלו.

לסבא שלי, בן 70, מצאו DVT ברגל, אבל בגלל שהוא דימם הרבה מהקומאדין, הוא כנראה יצטרך פתרון אחר. השאלה היא אילו פתרונות אחרים יש? שמעתי על משהו שנקרא "מטריה" שמונע מעבר של קרישי דם מהרגל לריאות. זה הגיוני? יש דרכים אחרות?

פקקת בורידים העמוקים של הרגליים (DVT) מסוכנת בעיקר לשליחת תסחיפים לריאות ולכן מטפלים בה. מסתבר שכשהפקקת מערבת רק את השוק הסיכון הזה נמוך ויש הגורסים שאין צורך בטיפול כלל במקרים אלו. לעומת זאת כשהפקקת מערבת את הירך או אף ורידים מקורבים יותר למרכז הגוף הסיכון משמעותי ומצריך טיפול.  הטיפול המקובל הינו ע"י נוגדי קרישה: כדורי קומדין או סינטרום (המצריכים מעקב אחר תפקודי קרישה בדם) או זריקות תת עוריות של Clexan שלא מצריכות מעקב אחר בדיקות דם.

 כאשר קיימים סיבוכים, כגון דימום ניכר, או כשיש הוריות נגד לשימוש בנוגדי קרישה כגון קשיש הנופל לעתים קרובות או שעבר לאחרונה ארוע מוחי ויש סיכון לדמום מוחי, או שסובל מנטייה לדמם אחר (כיב תריסריון וכו') אזי אין לטפל בנוגדי קרישה. כדי למנוע תסחיפים ראתיים בכל זאת במקרים אלו ניתן להשתמש במטרייה. זהו למעשה פילטר הממוקם בוריד הנבוב התחתון (הוריד הראשי מפלג הגוף התחתון ללב) ומפחית את מעבר התסחיפים. אולם נהוג להשתמש ב"מטרייה" זו רק כאשר הפקקת נמצאת בורידי הירך מכיוון שגם לה יש סיבוכים.

 האם התרופה "ממוריט" משפרת זיכרון?

ממוריט היא אחת מהתכשירים המסחריים של התרופה Donepezil המאושרת לטיפול במחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים יחסית.

התרופה נחקרה באופן יסודי ביותר טרם אישורה לשימוש בארה"ב ע"י מנהל התרופות. התרופה אינה גורמת שיפור בזכרון!. מטרתה למנוע התדרדרות הירידה הקוגניטיבית במחלה ועל פי מחקרים שונים יעילותה הוכחה בדחיית ההתדרדרות עד לכניסה למוסד סיעודי בחצי שנה עד שנה, כך שאין לבחון יעילות התרופה בשיור בזכרון, לא זו מטרתה. יש להזהר בשימוש בתרופה בחולים עם הפרעות קצב מסויימות או הפרעות הולכה בלב. לכן מומלץ להיוועץ ברופא המטפל טרם השימוש בה או עם הופעת סיבוכים העלולים להיות קשורים למצבים אלו.

 האם יש טיפול לקשישה עם מתן שתן תכוף בלילה?

מתן שתן מס' פעמים בלילה היא תופעה שכיחה בגיל הקשיש ורבים חיים איתה לילה לילה. טבעי שאדם ירצה לקום לשרותים ולא להשאר עם טיטול ספוג שתן ולכן יש לאפשר לו לעשות זאת. הבעייה היא אצל אלו המוגבלים תפקודית ובכנת נפילות. פתרון חלקי הוא להשתמש בכיסא שרותים צמוד למיטה ולאפשר לקשיש לקום מהמיטה,